zofim.org.il
  
 


 
דף הבית » כתבה: מי אמר שאי אפשר לעשות פעולה ברחוב?

תמונה קטנה מי אמר שאי אפשר לעשות פעולה ברחוב? פורסם על ידי השם שמור במערכת
בתאריך 30/10/2011
בכתבה זו צפו 8669 גולשים
כשאתה חושב על קבוצת צופים, מה אתה מדמיין? נגיד, ככה- במצב ממוצע שכזה- מדובר על קבוצה עם מדריך, בין 7 ל 15 חניכים, ראשג"ד, פעילות במעגל בדשא או באולם של השבט. מדויק מספיק?
 
ואם, בתור מדריך, היו אומרים לך – עזוב חאקי. עזוב ערכים. עזוב ת'שבט. פשוט קום- וצא לרחוב. תמצא את הילדים בשכונה- ותהיה איתם. מה היית אומר?
 
במקומות שונים בתנועה נפתחות "קבוצות רחוב". הן עוברות פעולה אחת לשבוע, בדרך כלל עם מדריך שנמצא בשנת שירות. אבל תכלס רגע... מה הקטע? מה ההבדל בין הקבוצות האלה לסתם עוד קבוצה בצופים? מה הופך את "קבוצות הרחוב" האלה למשהו ששווה לקרוא עליו כתבה?
 
שבט שאנחנו נקרא לו היום "נורמטיבי", שם דגש על הקביעות והמסגרת שהצופים מקנים: שלישי-שישי, חאקי ועניבה, היררכיה ברורה של חניך-מדריך-ראשג"ד, פעולות כתובות מראש של ערכים ומטרות ודיונים בסוף הפעולה. לעומת זאת בקבוצת רחוב- הדגש הוא שונה לגמרי. קודם כל- שיבואו. שייצאו מהבית, שיעשו משהו. שיהיו חלק ממשהו קצת גדול יותר. שייהנו, ויבינו שלא צריך לעשות שטויות ברחוב כדי ליהנות. שיבינו שיש מישהו שכאן כדי להיות איתם- גם אם זה סתם באמצע השבוע כדי לשבת ללמוד למבחן. זה להפוך להיות לא רק המדריך של הילדים האלה, אלא להפוך להיות חלק מהשכונה. שהמקלט השכונתי- שצבעו הילדים שנה שעברה- הופך להיות מקום הבילוי הראשי ברחוב- בין בר מצוות לערבי סרט, פעולות, עזרה בשיעורי בית, וסתם טורניר פלונטר. זה לשבת איתם על הנחל שמתחת לבית, ולארגן איתם טיול בעיר. להזמין אותם הביתה אם אין להם מה לעשות אחה"צ, ופשוט להיות שם בשבילם בשביל כל דבר. זה לדעת, שתמיד אתה יכול ללמוד מהם משהו חדש. להיפתח לעולם אחר לגמרי- וללמוד לחיות בו. כמובן- לשמור טוב טוב על מי שאתה, מאיפה באת ובמה אתה מאמין- אבל לזכור, שאתה בא ללמוד את העולם אליו הגעת- בדיוק כמו שבאת להציג את העולם ממנו אתה בא. זה להתחבר לילדים האלה ברמה שאפשר רק לדמיין, להיות איתם בקשר יומיומי של צחוקים ואינסוף חוויות. ורק אחר כך- מגיעים כל הדברים האלה שאליהם נשאף: הקביעות של פעולה פעם בשבוע, החאקי ומעמד המדריך. וזה תהליך, ונקודת הפתיחה קצת רחוקה מהנקודה אליה אנחנו נוטים לשאוף, אבל העיקר- להראות לילדים האלה שאפשר גם אחרת. שיש עוד מחוץ לעולם שבו הם חיו עד עכשיו. לסקרן אותם, לעניין אותם ולהשפיע. להכיר להם את הצופים- מכל בחינה אפשרית, ולתת להם להתחבר לתנועה האדירה הזו בדרך שמתאימה להם. להתאים את הפעילות לצרכים שלהם. והכי חשוב- לא להפסיק לחשוב מחוץ לקופסה.
 
ומה הקשר אליי? יפה שזה קורה, באמת סחטיין, אבל מה הקטע של הכתבה הזו?
 
הקטע הוא- קצת לגרום לכולנו לחשוב. לחשוב- רגע, אם זה עובד שם- יש מצב שקבוצה כזאת מתאימה גם בשבט שלי? האם אני, בתור מדריך- שם את הדגש על הדברים הנכונים? אני מתאים את הפעילות שאני מעביר לאופי של החניכים או שאני מתקבע לפי המסגרת אליה אני רגיל? האם אני באמת נותן לחניכים שלי את מה שהם צריכים? ומה עוד אני יכול לעשות כדי שהפעילות שלי תהיה באמת מתאימה לקבוצה? ואיך אני כל כך הרבה זמן בצופים ואף פעם לא שמעתי על משהו שנקרא "קבוצת רחוב"?!

לפרטים נוספים - פנו למחלקת נוער וקהילה

פרסם כתבה »


תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 1 תגובות | הוספת תגובה


1. וואו
נכתב על ידי מיכל דויטש גומברוף משבט עידן בתאריך 31/10/2011 בשעה 1:13